כן – בתנאי אחד מרכזי: שלעמותה יש אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. במקרה כזה, יחידים מקבלים זיכוי מס של 35% מסכום התרומה, וחברות – זיכוי בגובה מס החברות. התנאים (נכון לשנת 2026): סך תרומות שנתי מצטבר של יותר מ-207 ₪, עד תקרה של 30% מההכנסה החייבת או כ-10.35 מיליון ₪ – הנמוך מביניהם. את הזיכוי מקבלים דרך תלוש השכר, בבקשת החזר מקוונת או בדוח השנתי – עם קבלות מקוריות ביד.
המאמר הזה עובר על המנגנון בשפה פשוטה, על הדרך המעשית לקבל את ההחזר, על המקרים המיוחדים – ועל החשבון שמראה כמה התרומה שלכם עולה באמת, אחרי המס. המידע כללי ומעודכן למועד הכתיבה; במצבים מורכבים כדאי להיוועץ באיש מקצוע.
הסעיף שבו המדינה מצטרפת לתרומה שלכם. סעיף 46 קובע שתרומה ל"מוסד ציבורי" שאושר לעניין זה מזכה את התורם בזיכוי ממס – כלומר המדינה מוותרת על חלק מהמס שלכם כדי לעודד נתינה למטרות ציבוריות. לא כל עמותה רשומה מחזיקה באישור: הוא ניתן לאחר בחינה של רשות המסים וועדת הכספים של הכנסת, ולכן הוא משמש גם כחותמת ביקורת.
בפועל, האישור הוא אחת הבדיקות הראשונות ששווה לעשות לפני תרומה – הוא גם מזכה אתכם וגם מעיד על העמותה. ההיגיון עגול: המדינה בודקת את העמותה כדי לתגמל אתכם, והתגמול שלכם ממנף עוד תרומות אל העמותות שנבדקו. הקבלה עצמה צריכה לשאת את הציון שלמוסד יש אישור לעניין תרומות לפי סעיף 46.
זיכוי חזק יותר, וזה מה שמקבלים כאן. ניכוי מקטין את ההכנסה שעליה מחושב המס – החיסכון תלוי במדרגת המס שלכם; זיכוי מתקזז ישירות מהמס עצמו – שקל מול שקל. תרומה מזכה ב-35% זיכוי, כלומר על כל 100 ₪ שתרמתם יורדים 35 ₪ מחשבון המס הסופי שלכם, בלי קשר למדרגה.
התנאי הבסיסי: שיש לכם חבות מס לקזז ממנה. מי שאינו מגיע לחבות מס (הכנסה נמוכה מסף המס) לא ייהנה מהזיכוי – התרומה עדיין מלאה וחשובה, רק בלי ההנחה מהמדינה. ובשורה התחתונה: 35% זיכוי הם מההטבות הנדיבות במערכת המס לאזרח מן השורה – ומעטים מנצלים אותה במלואה.
כדי לקבל את ההחזר יש להוסיף במעמד התרומה מספר תעודת זהות או ח.פ של בית העסק התורם.
יחידים ועסקים שאינם חברה בע"מ: זיכוי של 35% מסכום התרומה. חברות בע"מ: זיכוי בגובה שיעור מס החברות (23% נכון ל-2026). בני זוג שאחד מהם תרם יכולים לבחור מי מהם ינצל את הזיכוי – גמישות שימושית כשלאחד מהם חבות מס גבוהה יותר.
בתרגום למספרים: תרומה שנתית של 1,000 ₪ עולה ליחיד, נטו, 650 ₪. תרומה של חברה באותו סכום – 770 ₪ נטו. וחשוב לדעת שהזיכוי אינו תלוי בגובה ההכנסה: 35% הם 35%, לשכיר מתחיל ולמנכ"ל.
שלושה תנאים. רצפה: סך התרומות השנתי המצטבר – לכל המוסדות המאושרים יחד – צריך לעלות על 207 ₪ (נכון ל-2026; הסכום מתעדכן מדי שנה). תקרה: הזיכוי ניתן עד לתרומות בגובה 30% מההכנסה החייבת או כ-10.35 מיליון ₪ – הנמוך מביניהם; מי שעבר את התקרה יכול לגלגל את העודף עד שלוש שנות מס קדימה. ותמורה: התרומה חייבת להינתן בלי טובת הנאה בחזרה – תרומה שקיבלתם עבורה שירות או מוצר אינה תרומה לעניין הזיכוי.
הרצפה נמוכה בכוונה: גם תורמים קטנים נכנסים. הוראת קבע של 20 ₪ בחודש חוצה אותה בתוך שנה. והתקרה, מצידה, גבוהה מספיק כדי שרוב מוחלט של התורמים לעולם לא יפגשו אותה – היא נועדה לתורמי הענק, לא לכם.
תנאי הזיכוי במבט אחד (נכון ל-2026, מתעדכן שנתית):
| הפרמטר | הערך | הערה |
|---|---|---|
| שיעור הזיכוי ליחיד | 35% מסכום התרומה | זיכוי ישיר מחבות המס, ללא תלות במדרגה |
| שיעור הזיכוי לחברה | בגובה מס החברות (23%) | נדרש בדוח החברה |
| רצפת הזכאות | 207 ₪ במצטבר בשנה | מכל התרומות למוסדות מאושרים יחד |
| תקרת הזיכוי | 30% מההכנסה החייבת או כ-10.35 מיליון ₪ | הנמוך מביניהם; עודף מתגלגל עד 3 שנים |
| דרישה רטרואקטיבית | עד 6 שנים אחורה | קבלות ישנות שוות בדיקה |
| התנאי המהותי | תרומה ללא תמורה, לעמותה עם אישור סעיף 46 | הציון מופיע על הקבלה |
בשתי דרכים, לבחירתכם. הדרך השוטפת – דרך תלוש השכר: מגישים בקשה (טופס 116) עם קבלות התרומה, והזיכוי מתבטא בהקטנת המס המנוכה מהמשכורת עוד באותה שנה; חלק מהמעסיקים אף מפעילים מנגנון זיכוי ישיר דרך התלוש, בהתאם להנחיות רשות המסים. הדרך השנייה – אחרי שהשנה נסגרה: בקשת החזר מס מקוונת לרשות המסים, שאליה מצרפים את הקבלות.
ומי ששכח – לא נורא: החזרי מס אפשר לדרוש עד שש שנים אחורה. קבלות תרומה ישנות ששמרתם שוות כסף גם היום. וההגשה המקוונת נעשתה קלה מאוד בשנים האחרונות – רוב הבקשות מוגשות מהבית, בלי ביקור במשרדי השומה.
בתוך הדיווח הקיים. עצמאים כוללים את התרומות בדוח השנתי למס הכנסה, והזיכוי מתקזז מחבות המס המחושבת; חברות עושות זאת בדוח החברה, לפי שיעור מס החברות. בשני המקרים העיקרון זהה – הקבלות המקוריות הן המסמך הקובע, וסכומן המצטבר הוא הבסיס לזיכוי.
לבעלי שליטה ששוקלים מאיפה לתרום – מהחברה או באופן פרטי – שיעורי הזיכוי השונים (23% מול 35%) הופכים את השאלה לעניין של תכנון; כאן בדיוק המקום להתייעץ.
מסלולי קבלת הזיכוי לפי סוג התורם:
| מי אתם | איך מקבלים את הזיכוי | מתי ההטבה מגיעה |
|---|---|---|
| שכירים | טופס 116 דרך המעסיק, או בקשת החזר מקוונת | שוטף בתלוש, או החזר לחשבון אחרי סוף השנה |
| עצמאים | דיווח התרומות בדוח השנתי | בקיזוז מחבות המס של אותה שנה |
| חברות בע"מ | דיווח בדוח החברה | בקיזוז לפי שיעור מס החברות |
| פנסיונרים | דרך משלם הפנסיה או בבקשת החזר | כמו שכירים – כל עוד קיימת חבות מס |
קבלה מקורית מהעמותה – פיזית או דיגיטלית, שתיהן תקפות – הכוללת את שם העמותה ומספרה, שם התורם, הסכום והתאריך, ואת ציון האישור לפי סעיף 46. תורמים בהוראת קבע יכולים לקבל קבלה שנתית אחת שמרכזת את כל תרומות השנה – תקפה לחלוטין, ונוחה בהרבה להגשה.
טיפ קטן שחוסך כאב ראש: תיקייה אחת (גם דיגיטלית) לכל קבלות התרומה של השנה. בסוף דצמבר היא שווה 35% מכל מה שבתוכה – ובזכות שש השנים אחורה, גם קבלות ותיקות ששכחתם שוות בדיקה.
תלוי במסלול. דרך תלוש השכר – ההטבה שוטפת: המס המנוכה קטן כבר במהלך השנה. בבקשת החזר שנתית – ההחזר מגיע לחשבון הבנק לאחר עיבוד הבקשה, לרוב בתוך שבועות עד חודשים, בתוספת הצמדה כחוק. ככל שהבקשה מסודרת יותר – קבלות ברורות, פרטים מלאים – כך העיבוד מהיר יותר. ולסבלנות יש פיצוי מובנה: ההחזר מגיע צמוד כחוק, כך שההמתנה אינה שוחקת את ערכו.
פותחים תיקייה – פיזית או דיגיטלית – ששמה "קבלות תרומה", ומכניסים אליה כל קבלה מרגע קבלתה. זה כל הסוד: הזיכוי אינו הולך לאיבוד בגלל חוקים מסובכים אלא בגלל קבלות שנעלמו. מי שתורם בהוראת קבע מסדר לעצמו חיים קלים עוד יותר – הקבלה השנתית המרכזת תגיע לבד, ותכסה את כל השנה במסמך אחד.
שווה גם רגע של בדיקה: אם אתם שכירים שתורמים בקביעות, בררו מול המעסיק אם קיים מנגנון זיכוי דרך התלוש – כך ההטבה מגיעה שוטף, בלי להמתין לסוף השנה. מי שמתחיל את ההרגל בינואר אחד גומר את דצמבר עם תיקייה מלאה וזיכוי מלא – בעבודה של דקות בודדות לשנה שלמה.
שני דברים קצרים. שהקבלות אכן נאספות – ושכל אחת מהן נושאת את ציון אישור סעיף 46, כי קבלה בלי הציון הזה לא תזכה. ואם אתם מפוזרים בין כמה עמותות – שהסכום המצטבר בדרך לחצות את הרצפה השנתית (207 ₪); אם לא, אפשר לרכז את יתרת התרומות המתוכננות בשנת המס הנוכחית.
הבדיקה אורכת דקות, והיא ההבדל בין הטבה שמומשה להטבה שהתאדתה. ואם החלפתם מקום עבודה באמצע השנה – ודאו שהקבלות נשמרו אצלכם, ולא נעלמו עם תיבת המייל הקודמת.
את השנה. דצמבר הוא הרגע האחרון שבו תרומה נכנסת לשנת המס הנוכחית – התאריך על הקבלה הוא הקובע – ולכן זה הזמן לשלוש השלמות: לוודא שחציתם את הרצפה; להוסיף תרומה מתוכננת אם רציתם – כך הזיכוי עליה יגיע שנה קודם; ולוודא שהתיקייה מלאה. תורמים רבים מרכזים בדצמבר את התרומה השנתית הגדולה – הן משיקולי מס והן כסיכום שנה. ולתוכנית ארוחות הבוקר יש בכך סימטריה יפה: תרומת סוף השנה האזרחית מממנת את אמצע שנת הלימודים.
ואם דצמבר עבר ושכחתם – נזכרים בשקט: שש שנים אחורה עומדות לרשותכם.
כי היא מרוויחה מהעסקה. תרומה למוסדות ציבור מקדמת מטרות שהמדינה ממילא אחראית להן – חינוך, רווחה, ביטחון תזונתי – ולעיתים ביעילות גבוהה משל המנגנון הציבורי. הזיכוי הוא הדרך של המדינה לומר: בחרתם מטרה ציבורית ראויה, ואנו נכנסים איתכם לשותפות מלאה – שקל ציבורי כנגד כל שלושה שקלים פרטיים, בקירוב.
וכשהתרומה מקדמת שוויון הזדמנויות בחינוך – היא נוגעת בליבת האינטרס הציבורי: ילד שנשאר במערכת ולומד הוא החיסכון הגדול ביותר של המדינה בטווח הארוך. הזיכוי, במבט הזה, אינו הוצאה של האוצר – הוא השקעה שהתשואה עליה נמדדת בתעודות בגרות.
במילים אחרות, סעיף 46 אינו פרצה – הוא מדיניות: המדינה מגייסת את נדיבות אזרחיה למשימות שלה, ומשלמת על כך בשמחה. ותרומה לביטחון תזונתי של ילדים נהנית מהסכמה נדירה במיוחד: אין מחנה שמתנגד לכך שילד יאכל בבוקר.
אתם, הרשות והמדינה. התורם מעמיד את השקל הראשון; הרשות המקומית ורשת החינוך מכפילות אותו במחצית העלות שהן נושאות; והמדינה מחזירה לתורם 35% דרך הזיכוי. שרשרת המימון הזאת אינה חכמה כלכלית בלבד – היא גם שרשרת פיקוח: כל שותף בודק את השותפים האחרים, והתרומה נעה בתוך מסלול מבוקר מקצה לקצה.
בקצה המסלול מחכה התוצאה: ילד שניגש לסלסלה, לוקח סנדוויץ' ומתחיל את היום מאותה נקודת פתיחה כמו כולם – פנוי ללמידה, שווה בין שווים בחלוקה דיסקרטית ששומרת על כבוד הילדים. שלושה שותפים, ארוחה אחת, בוקר שווה.
חמש, וכולן ניתנות לתיקון. תרומה לעמותה בלי אישור סעיף 46 – בודקים לפני. קבלות שלא נשמרו – התיקייה מינואר. אי-ידיעה שהסף מצטבר – גם תרומות קטנות מצטרפות. הנחה שההחזר אוטומטי – הוא דורש בקשה. ושכחה מוחלטת – שנפתרת בזכות שש השנים אחורה: גם מי שמעולם לא ביקש יכול לאסוף את קבלות העבר ולהגיש היום.
הטעות השישית עדינה יותר: לוותר על תרומה קטנה "כי אין ממנה החזר". יש – ברגע שהסך השנתי חוצה 207 ₪, וכמעט כל תורם קבוע חוצה אותו בלי לשים לב. ההרגל הקטן והמסודר מנצח כאן כל תחכום: תיקייה, קביעות, תזכורת – ושלושים וחמישה אחוזים חוזרים הביתה.
טעות נוספת- תרומה ללא מתן מספר של מספר תעודת זהות או ח.פ – לא תאפשר זיכוי.
לחלוטין – ואף בנוחות יתרה. המס מסתכל על הסכום השנתי המצטבר, כך שתרומה חודשית נספרת בדיוק כמו חד-פעמית באותו סך: 30 ₪ בחודש הם 360 ₪ בשנה – הרחק מעל הרצפה, עם זיכוי של 126 ₪. הקבלה השנתית המרכזת סוגרת את הצד הבירוקרטי במסמך אחד. ובצד של הילד, הקביעות הזאת שווה יותר מהמס: היא העוגן שהתוכנית כולה בנויה עליו.
ההשוואה המלאה בין המסלולים – במאמר "תרומה חודשית או חד-פעמית"; לענייני מס, שניהם שווים. ולילד – כמפורט שם – הם אינם שווים כלל: הקביעות היא המתנה האמיתית.
כן, כל עוד הסך השנתי המצטבר חוצה את הרצפה – 207 ₪ מכל התרומות שלכם יחד, לכל המוסדות המאושרים. כלומר גם שלוש תרומות של 80 ₪ לשלוש עמותות שונות מצטברות לזכאות. מי שתוהה אם תרומה קטנה בכלל משפיעה – הקדשנו לשאלה מאמר שלם; התשובה הקצרה: כן, וסעיף 46 רק מוזיל אותה עוד.
בעיקרון כן, אבל בתנאים מחמירים: תרומה שאינה כספית דורשת הערכת שווי מקצועית ואישור של רשות המסים לערכה – ולכן בפועל, רובם המכריע של הזיכויים ניתנים על תרומות כספיות פשוטות ומתועדות. מי ששוקל תרומת ציוד משמעותית – שווה להתייעץ מראש; לרוב התורמים, הדרך הפשוטה והבטוחה היא תרומה כספית עם קבלה מסודרת.
כן – הזיכוי אינו תלוי במקור ההכנסה אלא בקיומה של חבות מס. פנסיונר שמשלם מס על הפנסיה או על הכנסות אחרות מקבל את אותם 35% בדיוק, באותם מסלולים בדיוק: בקשה דרך משלם הפנסיה, או בקשת החזר שנתית מקוונת. עבור רבים מהגמלאים התורמים בקביעות, זו הטבה שנשכחת – והיא שווה בדיקה גם רטרואקטיבית. שש השנים אחורה תקפות גם כאן, ולוותיקי התורמים זו לעיתים בשורה של אלפי שקלים.
הזיכוי מתקזז מול מס שחייבים בפועל – ולכן בשנה ללא חבות מס אין ממה לקזז, והזיכוי על תרומות אותה שנה אינו נשמר. חשוב להבדיל: מנגנון הגלגול לשלוש שנים קדימה חל על תרומות שעברו את תקרת הזיכוי – לא על היעדר חבות. למי שצופה שנה כזאת מראש, ייתכן ששווה לתזמן תרומה גדולה לשנה עם חבות – עוד סיבה קטנה לתכנון שנתי.
בבחירה חכמה של המנצל. בני זוג רשאים לבחור מי מהם ידרוש את הזיכוי על התרומות המשפחתיות – ולרוב משתלם שזה יהיה מי שחבות המס שלו גבוהה ויציבה יותר. הקבלות יכולות להיות על שם כל אחד מהם; העיקר שהדרישה תוגש פעם אחת, ולא פעמיים. בבתים שבהם אחד מבני הזוג עצמאי, שילוב הדרישה בדוח השנתי שלו הוא לרוב הפשטות עצמה.
שני כיוונים שונים. תושבי חוץ שתורמים לעמותה ישראלית כפופים לכללי המס במדינתם – תורמים מארה"ב, למשל, נעזרים לרוב בקרנות ידידים אמריקאיות המוכרות שם, וכך נהנים מהטבת המס המקומית על תרומה לילדים בישראל. ובכיוון ההפוך: תרומה של תושב ישראל לגוף זר שאינו מוכר בישראל אינה מזכה בזיכוי לפי סעיף 46 – הזיכוי שמור למוסדות שאושרו כאן.
מותר, נהוג ואף רצוי – כל עוד התרומה אמיתית וללא תמורה. תכנון לגיטימי כולל: ריכוז תרומות בשנת מס אחת כדי לחצות את הרצפה; השלמת תרומה לפני 31 בדצמבר כדי שתיכלל בשנה הנוכחית; ובחירה מי מבני הזוג ינצל את הזיכוי. המדינה יצרה את התמריץ בכוונה – להשתמש בו בחוכמה זו בדיוק המטרה.
מה שחשוב לזכור: המס הוא ההנחה, לא הסיבה. 35% חזרה משנים את המחיר – לא את הערך. הילד שבקצה אינו יודע דבר על סעיף 46; הוא יודע שהסלסלה מלאה, ושמישהו דאג שכך יהיה.
ניקח את הסולם המוכר. שנת ארוחות בוקר לילד – כ-780 ₪ (לפי 4.3 ₪ ליום, כ-180 ימי לימודים) – עולה אחרי זיכוי של 35% כ-507 ₪ נטו: פחות מ-3 ₪ ליום. חודש לימודים – כ-86 ₪ – עולה נטו כ-56 ₪. ותרומה חודשית של 50 ₪ לאורך שנה (600 ₪) עולה נטו 390 ₪.
ועכשיו החלק שהופך את החשבון למרהיב: במקביל לזיכוי המדינה, הרשויות המקומיות ורשתות החינוך נושאות במחצית עלות התוכנית. כלומר על כל 100 ₪ שתרמתם – הילדים מקבלים ערך של 200 ₪, ואתם שילמתם נטו 65 ₪. שלושה שותפים בכל סנדוויץ': אתם, הרשות והמדינה. וכשמסתכלים כך על המספרים, שאלת הכותרת מתהפכת – לא רק שהתרומה מוכרת במס: היא מההשקעות החברתיות הממונפות ביותר שאזרח יכול לעשות.
החשבון המלא על סכומים נפוצים:
| התרומה השנתית | זיכוי המס (35%) | העלות נטו שלכם | הערך בשטח (אחרי ההכפלה) |
|---|---|---|---|
| 240 ₪ (20 ₪ בחודש) | 84 ₪ | 156 ₪ | 480 ₪ – כ-111 בקרים |
| 600 ₪ (50 ₪ בחודש) | 210 ₪ | 390 ₪ | 1,200 ₪ – כ-279 בקרים |
| כ-780 ₪ (שנה לילד) | כ-273 ₪ | כ-507 ₪ | כ-1,560 ₪ – שנתיים של ילד |
| 1,000 ₪ | 350 ₪ | 650 ₪ | 2,000 ₪ – כ-465 בקרים |
נבט פועלת כעמותה רשומה עם קבלות מסודרות לתורמים, ופרטי ההכרה לצורכי מס מוצגים לתורם בעת התרומה ובקבלה עצמה – כפי שראוי לבדוק אצל כל עמותה. הכלל שתמיד נכון: ודאו שהקבלה שקיבלתם נושאת את ציון סעיף 46, שמרו אותה – והיא הכרטיס שלכם לזיכוי.
ולמי ששואל על ההיקף שמאחורי התרומה: ארגון נבט מעניק מדי יום למעלה מ-20,000 ארוחות בוקר מזינות ב-470 בתי ספר, לילדים בכל רחבי הארץ ובכל המגזרים – יהודים, ערבים, בדואים, דתיים, חרדים וחילונים – על רקע מציאות שבה, לפי דוח הביטחון התזונתי של ביטוח לאומי לשנת 2024, יותר ממיליון ילדים חיים באי-ביטחון תזונתי, וההערכה היא שעשרות אלפי תלמידים מגיעים מדי בוקר ללא אוכל.
החזר המס הוא לא רק הטבה. הוא הצהרה של המדינה שהתרומה שלכם היא אינטרס ציבורי – עד כדי כך שהיא מוכנה לממן יותר משליש ממנה. כשמצרפים לזה את הרשויות שנושאות במחצית העלות ואת המדידה שמוכיחה תוצאה (משב מחקר יישומי, 2019: עלייה של 79% בהישגים, ירידה של 40% בהיעדרויות) – מתקבלת תרומה שכמעט כל שקל בה ממונף, מפוקח ונמדד.
בתרומה של 4.3 ₪ בלבד – העלות של יום אחד, ופחות מ-3 ₪ נטו אחרי הזיכוי – תעניקו לילד ארוחת בוקר מזינה. ותצטרפו לשותפות המשולשת שבה כל שקל מוכפל: הרשויות ורשתות החינוך נושאות במחצית העלות, והמדינה מחזירה לכם 35%.
אלפי ילדים בישראל מחכים שתעניקו להם ארוחה מזינה ובריאה.
לא – התנאי הוא שלעמותה יש אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ושהתרומה ניתנה ללא תמורה. בנוסף, סך התרומות השנתי צריך לעלות על 207 ₪ (2026). לכן לפני תרומה שווה לוודא שהאישור קיים – הוא מופיע על הקבלה. אצל נבט, כמו אצל כל עמותה מסודרת, הפרטים מוצגים לתורם בעת התרומה ועל הקבלה עצמה.
יחידים – 35% מסכום התרומה, כזיכוי ישיר מחבות המס. חברות בע"מ – בגובה מס החברות (23% נכון ל-2026). את היתרה אפשר לחשוב עליה כחלקכם האמיתי בשותפות; השאר – על חשבון הציבור. הזיכוי ניתן עד תקרה של 30% מההכנסה החייבת או כ-10.35 מיליון ₪, הנמוך מביניהם.
207 ₪ במצטבר בשנת המס (נכון ל-2026; מתעדכן שנתית) – מכל התרומות למוסדות מאושרים יחד. תרומות קטנות מצטברות: הוראת קבע של 20 ₪ בחודש חוצה את הסף בתוך השנה.
עד שש שנים אחורה. מי ששמר קבלות תרומה משנים קודמות ולא ניצל את הזיכוי יכול להגיש בקשת החזר גם היום – הקבלות הישנות שוות 35% מערכן.
כן – קבלה ממוחשבת שהופקה כדין תקפה כמו קבלה מודפסת, ובלבד שהיא כוללת את הפרטים הנדרשים ואת ציון אישור סעיף 46. גם קבלה שנתית מרכזת לתורמי הוראת קבע תקפה לחלוטין.
לא – צריך לבקש: שכירים דרך המעסיק (טופס 116) או בבקשת החזר מקוונת בסוף השנה; עצמאים וחברות – בדוח השנתי. הקבלות הן המסמך הקובע, ולכן שמירתן היא הצעד החשוב היחיד שנדרש מכם באופן שוטף. טיפ אחד מסכם הכול: תיקיית קבלות אחת, ותזכורת אחת בדצמבר.
לא ולו בשקל – העמותה מקבלת את מלוא הסכום שתרמתם; הזיכוי מגיע אליכם מהמדינה, בנפרד. זו בדיוק מהות המנגנון: הילד מקבל ארוחה מלאה, ואתם משלמים עליה שני שלישים.
4.3 ₪ הם העלות של יום אחד – ארוחת בוקר אחת לילד: סנדוויץ' מזין, פרי וירק. ארגון נבט מפעיל מערכת "רזה" לניצול מקסימלי של התרומה, הרשויות ורשתות החינוך מכפילות כל שקל – והמדינה מחזירה לכם 35% ממנו. נטו: פחות מ-3 ₪ ליום שלם של ילד.